לפני יובל שנים, הייתי קיבוצניק בקיבוץ "עין הנצי"ב" שבעמק בית שאן. בשיא הקיץ הטמפרטורות היו מעל 40 מעלות. אברשקה, שכני לחדר בפחון המגורים ואנוכי, מתחנו על החלון שק סוכר ישן ומעליו צינורית מחוררת לטיפטוף מים. מדי כמה דקות שפכנו דליי מים על ריצפת הבטון. אלה היו אז אמצעי הקירור. כיום קיימים פתרונות חדישים ויותר אפקטיביים. קבלו 10 דברים שרציתם לדעת על "מיזוג אוויר".

א. בתחילת המאה ה-19, חי באנגליה מדען בשם מייקל פאראדיי (MICHAEL FARADAY). למעשה היה כימאי ופיזיקאי ומחקריו היו בעיקר בתחומים של אלקטרומגנטיות ואלקטרוכימיה. אחת מהמצאותיו שתיזכר לתמיד הייתה שדחיסתו של גז מסויים והפיכתו לנוזל יכולה לצנן את האוויר. במחקרו מצא כי כשאמוניה נוזלית מתאדה הסביבה מתקררת.

ב. "ההמצאה" הנ"ל הייתה שולית במחקריו של פאראדיי ורק בשנת 1842 חזר אליה רופא אמריקאי בשם ד"ר ג'ון גורי, רופא מהעיר אפלצ'יקולה במדינת פלורידה.
ד"ר גורי עבד בבית חולים וטיפל בפציינטים שחלו בקדחת צהובה ובמלריה ורובם קדחו מחום. התנאים בחדרי בית החולים היו בלתי נסבלים והרופא החליט למצוא פתרון למצב ולהקל על חוליו.

ג. ד"ר גורי יצר מכונה שיצרה קרח ובעזרת רוח שהפיח על פני דליי הקרח, יצר צינון לחדרי החולים. הרופא גורי מיהר לרשום פטנט על המצאתו וחיפש מימון כדי לפתח הרעיון, לשכלל המצאתו ולהרחיב שימושה. אחד מתומכי המחקר ולמעשה המממן העיקרי,נפטר ב-1851 וד"ר גורי לא מצא מממן אחר להמשך עזרה בפיתוח המצאתו.

ד. הבעייה העיקרית בהמצאה הייתה במפוח שעל דליי הקרח היו דליפות מחד ופעולה לא אחידה ולא רצופה מאידך. היו שהשמיצו את המצאתו של ד"ר גורי וחשדו היה כי מאחורי הרכילות המרושעת עומד אדם בשם פרדריק טיודור, יצרן ידוע שכינויו היה "מלך הקרח". רבים טענו אז כי המצאתו של הרופא לצינון חדרי בית החולים הקדימה את זמנה ובעיקר את צרכי המדינה. ד"ר ג'ון גורי נפטר בשנת 1855 ויחד עימו ירדה לטמיון ונעלמה המצאתו.

ה. מוסדות רפואיים, מוסדות ציבור, מפעלים לייצור טקסטיל ויצרני נייר וקרטון, שיוועו לפתרון לחום הלוהט ששרר בקיץ בתוך המבנים ותרו אחרי פתרון לבעייתם.
בסוף המאה ה-19 פיתח מהנדס וממציא אמריקאי מהעיר הובוקן שבמדינת ניו ג'רזי ושמו אלפרד וולף מערכת שסיפקה צינון בקיץ וחימום בחורף, לבנין הבורסה בניו יורק.

ו. בשנת 1902 יצר מהנדס אמריקאי אחר בשם ויליס האווילנד קרייר (VILIS HAVILAND CARRIER), המצאה מהפכנית חדשה. זה הרעיון שאנו קוראים לו עד היום "מיזוג אוויר". היה זה ביום קיץ טיפוסי בארה"ב (17 ביולי 1902), הציג הממציא קרייר את השירטוטים לרעיון מיזוג האוויר שכללו 4 אלמנטים עיקריים. 1) בקרת טמפרטורה 2) שליטה על הלחות 3) שליטה על זרימת האוויר והאוורור 4) טיהור האוויר. בינואר 1906 המהנדס קרייר רשם פטנט על המצאתו תחת הכותרת: "מתקן לטיפול באוויר".

ז. ויליס קרייר התקין את פרוייקט מיזוג האוויר הראשון שלו בבית דפוס גדול מימדים בברוקלין-ניו יורק. המערכת שסייעה להוריד הטמפרטורה ולהפחית את רמת הלחות, הביאה למניעת עיוותים בצורת הנייר וכן באחידות מריחת הדיו בעת ההדפסה. לאחר מכן התקין תעשיין בשם סטיוארט קריימר מתקן במפעל הטקסטיל שלו בצפון קרוליינה, שהמטרה העיקרית שלו הייתה שליטה בלחות ובאיוורור . קריימר קרא גם הוא למתקן שלו "מיזוג אוויר" , במקום מתקן ל"מיזוג מים" שהיה מקובל במפעלי הטקסטיל . כמובן שהשם "מיזוג אוויר" בצפון קרולינה גרר תביעה משפטית להגנת פטנט.

ח. מערכת מיזוג אוויר חדישה ומודרנית ראשונה הותקנה בשנת 1915 בבית החולים "רויאל ויקטוריה" בעיר בלפסט בירת צפון אירלנד. המערכת הייתה בעייתית מאד. המכשירים הכילו סוגים שונים של גזים, מהם חלקם רעילים (אמוניה או כלורומתאן) פליטה של גזים אלה גרמו למקרי מוות. רק בשנת 1928 מהנדס אמריקאי בשם תומאס מידג'לי מצא פתרון לבעיית רעילות הגזים והוא החליפם בגז פריאון. גז זה היה בשימוש עשרות שנים במערכות מיזוג אוויר, במקררים, בתרסיסים ועוד. בשנים האחרונות פוחת השימוש בפריאון מתוך הטיעון כי הוא פוגע בשכבת האוזון וגורם דומיננטי להתחממות כדור הארץ.

ט. כמובן שאותנו מעניין בעיקר מה שקרוי מזגן ביתי, או מערכות מיזוג האוויר במקומות עבודתנו או במוסדות הלימוד והתרבות. נציין כי מערכות המיזוג הביתיות החלו לפעול רק בסוף שנות הארבעים – תחילת שנות החמישים של המאה העשרים דהיינו לפני כ-65 שנים. המערכות הקרויות ביתיות מתחלקות בעיקר לשני סוגים: מיזוג האוויר שמטרתו העיקרית הנוחות, מערכת המאפשרת למשתמש להתאים את טמפרטורת סביבתו בהתאם לנוחיותו הן בשהות בבית והן בעת עבודתו. סוג המערכות השניות הן הפונקציונליות אלה הנדרשות לספק סביבה מתאימה לתהליכים מגוונים ושונים. נזכיר לדוגמה חדרי ניתוח בבתי חולים, אלה הדורשים סביבה של טמפרטורה קבועה ואחידה. מאידך מפעלי טכנולוגיה גבוהה הדורשת קיום "חדרים נקיים". נזכיר את חברת "אינטל" המייצרת ששבים, או מפעל כדוגמת "טבע" בייצור תרופות,מעבדות מחקר, או מיזוג האוויר במטוסים.

י. רבים השואלים כיצד פועל המזגן? נסביר זאת בלשון העם. 1) גז המצוי בתיבת המזגן נכנס בלחץ נמוך למדחס. המנוע החשמלי הוא שגורם לפעולת דחיסת הגז. 2) הגז הדחוס והחם מוזרם בסידרת צינוריות אל המעבה הגוף שמזרים אוויר לתהליך (ישנן מערכות שבמקום אוויר מוזרמים מים),הגז הדחוס המתעבה בתהליך לנוזל ,עקב בלחץ הגבוה, מתעבה בטמפרטורה של האוויר הנכנס. 3) הנוזל היוצא מהמעבה מצוי בלחץ גבוה ומוזרם דרך שסתום מיוחד הקרוי שסתום התפשטות, הוא כל כך נימי (קפילרי) שגורם להורדת הלחץ 4) הנוזל נמצא כעת בלחץ נמוך, מוזרם למאייד, עובר הליך של התאיידות. האוויר שבא במגע עם הנוזל מתקרר ונהדף החוצה בעזרת מאוור וכך יוצא לקרר החדר או החלל. הגז עובר תהליך צירקולרי, יוצא מהמאייד וחוזר למדחס לסיבוב נוסף, כך נוצר רצף של אוויר קר היוצא מתיבת המזגן.

אנו מכירים כיום מגוון אדיר של מזגנים. נזכיר: מזגן חלון, מזגן מפוצל, המזגן ברכב ועוד ועוד.

לסיום קוראי היקרים ,עיצמו עיניים זכרו את הורינו וזקנינו שבנו את הארץ, בעבודה קשה, במגורים דלים ( אוהלים, צריפים וכד') ללא המזגן שרדו ופרחו. השבוע ידידי האירופאים טלפנו לקבל עצה טובה מה עושים כשהטמפרטורה שם מעל 30 מעלות. קיץ נעים וקריר ללא תקלות במיזוג האוויר .